איך להתחיל לחסוך כסף ולהשקיע נכון? סדר הפעולות למשפחה

משפחות שרוצות להתחיל לחסוך ולהשקיע פוגשות מיד שפע של אפשרויות.

פיקדון, קרן כספית, קופת גמל להשקעה, תיק השקעות, קרנות סל, תוכנית חיסכון לילדים – וכל אחד משוכנע שהאפשרות שלו היא הנכונה.

אבל השאלה הראשונה היא לא: איפה להשקיע את הכסף.
השאלה הראשונה היא: מה צריך לקרות בכלכלת המשפחה לפני שבוחרים מוצר חיסכון או השקעה?

מוצר פיננסי יכול להיות טוב מאוד, ועדיין להיות המוצר הלא נכון למטרה, לטווח הזמן או למצב הכלכלי של המשפחה.

לכן העיקרון שמלווה את המדריך הזה הוא פשוט:

לא מתחילים במוצר. מתחילים בסדר.

איך מתחילים לחסוך ולהשקיע? התשובה בקצרה

סדר הפעולות הנכון הוא בדרך כלל:

1. מבררים כמה כסף באמת נשאר בכל חודש.
2. עוצרים מינוס קבוע וחובות יקרים.
3. בונים קרן חירום.
4. מחשבים כמה צריך ואפשר לחסוך בכל חודש.
5. מגדירים מטרות ברורות לחיסכון.
6. מתאימים את הסיכון למועד שבו נזדקק לכסף.
7. רק אז בוחרים מוצר חיסכון או השקעה.
8. הופכים את ההפקדה לפעולה קבועה ובודקים את התוכנית מעת לעת.

לא כל משפחה חייבת להשלים שלב אחד במלואו לפני שהיא מתחילה בשלב הבא. לעיתים נכון לטפל בחוב ובמקביל לבנות כרית ביטחון קטנה, או לחסוך למטרה קרובה לצד חיסכון ארוך טווח.

אבל גם כאשר עובדים במקביל, צריך לדעת מה קודם למה.

מה ההבדל בין חיסכון להשקעה?

אנחנו נוטים להשתמש במילים חיסכון והשקעה כאילו הן מתארות את אותה פעולה, אבל יש ביניהן הבדל.

חיסכון הוא כסף שאנחנו מוותרים על השימוש בו היום כדי שיעמוד לרשותנו בעתיד.

השקעה היא הדרך שבה אנחנו מנהלים את הכסף שנחסך, מתוך ציפייה לשמור על ערכו או להגדיל אותו, תוך קבלת רמה מסוימת של סיכון.

אפשר לחסוך כסף בלי להשקיע אותו בשוק ההון. לדוגמה, אפשר להחזיק כסף בפיקדון או באפיק נזיל אחר.

אפשר גם להשקיע סכום חד־פעמי בלי לבנות הרגל של חיסכון חודשי.

אבל אצל רוב המשפחות, בניית הון לאורך זמן דורשת חיבור בין השניים:

• החיסכון מייצר את הכסף.
• ההשקעה מתאימה את הכסף למטרה ולטווח הזמן.
• השיטה המשפחתית מחברת בין הפעולות.

תשואה יכולה להגדיל כסף שכבר נחסך. היא לא יכולה לבנות תשתית בריאה לצמיחה.

שלב 1: מבררים כמה כסף באמת אפשר לחסוך

לפני שקובעים הוראת קבע, צריך לדעת מהו כושר החיסכון האמיתי של המשפחה.

לא כמה היינו רוצים לחסוך.
לא כמה אחרים מספרים שהם חוסכים.
לא אחוז כללי שמישהו המליץ עליו.

השאלה היא כמה כסף נשאר אצלנו באופן עקבי לאחר כל ההוצאות וההתחייבויות.

החישוב הבסיסי נראה כך:

הכנסות נטו פחות הוצאות והתחייבויות = הסכום האפשרי לחיסכון

אלא שהוצאות המשפחה אינן מסתיימות בשכר דירה, משכנתה, סופר וחשבונות.

צריך להביא בחשבון גם הוצאות שאינן יורדות בכל חודש:

• ביטוח וטיפול לרכב.
• חגים ומתנות.
• חופשות.
• טיפולי שיניים.
• תחזוקת הבית.
• הוצאות שנת הלימודים.
• החלפת מכשירי חשמל.
• אירועים משפחתיים.
• הוצאות רפואיות שאינן קבועות.

משפחה שמתעלמת מההוצאות התקופתיות עלולה לחשוב שהיא יכולה לחסוך 3,000 שקל בחודש. בפועל, אחת לכמה חודשים מגיעה הוצאה גדולה, והכסף נמשך בחזרה.

על הנייר יש חיסכון. בחיים עצמם הכסף רק עבר “דרך החיסכון” להוצאות.

לכן כדאי לבדוק כמה חודשי פעילות, לחשב את ההוצאות התקופתיות בממוצע חודשי ורק לאחר מכן להחליט על סכום החיסכון.

מה עושים כשלא נשאר כסף?

לא מתחילים מבחירת השקעה. מתחילים ביצירת עודף.

בודקים:

• האם יש הוצאה קבועה שאפשר לשנות?
• האם קיימת התחייבות שאפשר לצמצם או לסיים?
• האם הוצאות משתנות מסוימות גדלו בלי שהמשפחה החליטה על כך?
• האם אפשר להגדיל הכנסה?
• האם יש כסף שנעלם על תשלומים, מינויים ורכישות קטנות שאינן נבדקות?

המטרה הראשונה אינה לחסוך סכום מרשים.

חיסכון של 500 שקל שנשאר בחיסכון לאורך זמן עדיף על הוראת קבע של 2,500 שקל שמתבטלת לאחר שלושה חודשים.

הסכום הראשון צריך להוכיח שהמשפחה מסוגלת לייצר עודף אמיתי, ולא רק להעביר כסף מצד אחד של המסך לצד השני.

שלב 2: בודקים אם יש חובות שצריך לטפל בהם קודם

האם צריך לסגור את כל ההלוואות לפני שמתחילים לחסוך?

לא בהכרח.

משכנתה מסודרת אינה דומה למינוס קבוע. הלוואה בתנאים סבירים, שההחזר שלה מתאים להכנסה, אינה דומה לאשראי מתגלגל שממשיך לצבור עלויות בלי תאריך סיום ברור.

לפני שמתחילים להשקיע, כדאי לבדוק:

• האם החשבון נמצא במינוס קבוע?
• האם החוב גדל מחודש לחודש?
• האם קיימים חובות בפיגור?
• האם משתמשים באשראי מתגלגל?
• האם החזרי ההלוואות חונקים את התזרים?
• האם קיימת תוכנית ברורה לסיום החובות?

כאשר משפחה מחזיקה השקעה ובמקביל משלמת ריבית גבוהה על חוב מתגלגל, היא אינה בהכרח מתקדמת. בצד אחד מופיע סכום תחת הכותרת “השקעות”, ובצד השני החוב ממשיך לכרסם בהכנסה.

עם זאת, גם בזמן טיפול בחובות לא תמיד נכון להישאר בלי שקל זמין. אם כל תקלה קטנה מחזירה את המשפחה לחיפוש אחרי הלוואה נוספת, קשה מאוד לצאת מהמעגל.

לכן לעיתים נכון לחלק את הסכום הפנוי:

• רובו מופנה לחוב היקר או הדחוף.
• חלק קטן מופנה לכרית ביטחון ראשונית.

ההחלטה אינה תמיד “חיסכון או חוב”. לעיתים צריך לתכנן את היחסים ביניהם.

שלב 3: בונים קרן חירום

קרן חירום היא הכסף שמגן על התוכנית, כאשר החיים אינם מתנהלים לפי התוכנית.

היא מיועדת לאירועים כמו:

• ירידה זמנית בהכנסה.
• פיטורים.
• טיפול רפואי משמעותי.
• תקלה ברכב שחיוני לעבודה.
• תיקון דחוף בבית.
• צורך משפחתי בלתי צפוי.

בלי קרן חירום, כל אירוע כזה הופך להלוואה חדשה או למשיכה מחיסכון שיועד למטרה אחרת.

לכן הכסף הראשון שהמשפחה חוסכת אינו חייב לחפש את התשואה הגבוהה ביותר. לפעמים התפקיד שלו הוא פשוט להיות זמין כאשר צריך אותו.

קרן חירום צריכה להיות:

• נפרדת מחשבון ההוצאות השוטף.
• נגישה בתוך זמן סביר.
• פשוטה להבנה.
• ברמת סיכון שמתאימה לכסף שאולי יידרש בהתראה קצרה.
• שמורה לאירועים שהמשפחה הגדירה מראש כחירום.

כמה כסף צריך בקרן חירום?

אין סכום אחד שמתאים לכל המשפחות.

הסכום תלוי בין היתר ב:

• גובה ההוצאות החודשיות.
• מספר המפרנסים.
• יציבות ההכנסה.
• הביטחון התעסוקתי.
• מידת הגמישות בהוצאות.
• התחייבויות שאי אפשר לדחות.
• מצב בריאותי.
• מקורות תמיכה חלופיים.

משפחה עם שני מפרנסים שכירים והוצאות גמישות אינה דומה לעצמאי יחיד שהכנסתו משתנה ומממנת בית שלם.

המטרה אינה לאמץ מספר שמישהו כתב באינטרנט. המטרה היא להחזיק סכום שייתן למשפחה זמן תגובה בלי לקחת מיד חוב חדש.

החישוב המלא של גובה הקרן ובחירת המקום שבו היא תישמר שייכים למדריך הייעודי על קרן חירום. במאמר הזה חשוב להבין את תפקידה בסדר הכולל: היא באה לפני השקעה אגרסיבית לטווח ארוך, משום שהיא מגינה על ההשקעות מפני החיים עצמם.

שלב 4: מגדירים בשביל מה חוסכים

“לחסוך לעתיד” אינו יעד.

גם “שיהיה כסף בצד” אינו יעד מספיק לקבלת החלטת השקעה.

יעד טוב צריך לענות על שלוש שאלות:

1. למה הכסף מיועד?
2. כמה כסף נצטרך?
3. מתי נצטרך אותו?

לדוגמה:

• 30,000 שקל להחלפת רכב בעוד שלוש שנים.
• 80,000 שקל ללימודים בעוד שמונה שנים.
• הון עצמי לרכישת דירה בעוד שבע שנים.
• סכום לילדים בעוד 15 שנה.
• תוספת להכנסה לאחר הפרישה.

אותה משפחה יכולה לחסוך לכמה מטרות במקביל, אבל לא נכון בהכרח להכניס את כל הכסף לאותה קופה ולקרוא לו “חיסכון”.

כאשר כל המטרות מעורבבות, קשה לדעת:

• כמה כסף מותר למשוך.
• איזה חלק צריך להישאר נזיל.
• איזה חלק יכול לספוג תנודות.
• כמה כבר נצבר לכל מטרה.
• האם המשפחה מתקדמת ליעד.
• מה קורה כאשר שתי מטרות מתחרות על אותו כסף.

הפרדה בין מטרות אינה מחייבת לפתוח עשרה מוצרים שונים.

אפשר לנהל כמה מטרות באותו מוצר כאשר ברור איזה סכום שייך לכל אחת. אפשר גם להפריד בין מוצרים כאשר לטווחים ולרמות הסיכון אין קשר זה לזה.

העיקר הוא שהמבנה יהיה מובן.

בעידן הדיגיטלי קל לפתוח עוד חשבון, קופה או אפליקציה. האתגר אינו לפתוח מוצרים. האתגר הוא לדעת איזה תפקיד ממלא כל מוצר בתוך התוכנית המשפחתית.

שלב 5: מתאימים את הסיכון לטווח הזמן

אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל מהשאלה: איזו השקעה יכולה לתת את התשואה הגבוהה ביותר?

השאלה החשובה יותר היא: מתי נצטרך את הכסף, ומה יקרה אם ערכו ירד בדיוק באותו זמן?

כסף שנצטרך בעוד שנה אינו יכול להתנהל כמו כסף שמיועד לעוד עשרים שנה.

ככל שמועד השימוש קרוב יותר, המשפחה יכולה פחות להרשות לעצמה ירידה משמעותית בזמן הלא נכון. ככל שהטווח ארוך יותר, אפשר לבחון אפיקים תנודתיים יותר – בתנאי שהמשפחה מבינה את הסיכון ומסוגלת להישאר בתוכנית גם בתקופות פחות נעימות.

אפשר לחלק את המטרות לשלושה טווחים:

הטבלה אינה המלצה על מוצר. היא מסגרת לקבלת החלטה.

גם בתוך אותו טווח, משפחות שונות יכולות לבחור אחרת. היכולת לשאת סיכון אינה תלויה רק בגיל או במשך ההשקעה. היא תלויה גם ביציבות ההכנסה, בהיקף הנכסים האחרים, באופי המשפחה ובתגובה שלה לירידות.

השקעה שמתאימה מבחינה מתמטית, אבל תגרום למשפחה למכור בפאניקה בירידה הראשונה, אינה באמת מתאימה לה.

שלב 6: מחשבים כמה צריך לחסוך בכל חודש

אין אחוז חיסכון אחד שמתאים לכולם.

כלל אצבע יכול לשמש נקודת התחלה, אבל הוא אינו תוכנית.

הדרך הנכונה היא להתחיל מהמטרה.

נניח שמשפחה רוצה לצבור 60,000 שקל בתוך חמש שנים.

לפני הנחת תשואה כלשהי, החישוב הפשוט הוא:

60,000 חלקי 60 חודשים = 1,000 שקל בחודש

עכשיו משווים את הסכום הדרוש לכושר החיסכון בפועל.

אם המשפחה יכולה לחסוך רק 600 שקל בחודש, יש כמה אפשרויות:

• להאריך את תקופת החיסכון.
• להקטין את היעד.
• להגדיל את ההפקדה.
• להגדיל הכנסה.
• לשלב בין האפשרויות.

מה שלא נכון לעשות הוא להניח שהשקעה “טובה יותר” תסגור בוודאות את הפער.

תשואה עתידית אינה התחייבות. היעד, הזמן והסכום החודשי הם המשתנים שעליהם למשפחה יש שליטה ישירה יותר.

ומה אם אין עדיין יעד מדויק?

מתחילים בסכום מציאותי ובודקים אותו במשך כמה חודשים.

שואלים:

• האם נוצר מינוס בגלל ההפקדה?
• האם נאלצנו למשוך את הכסף בחזרה?
• האם ההפקדה שרדה חודש עמוס?
• האם כללנו הוצאות שנתיות?
• האם אפשר להגדיל מעט את הסכום?

כך בונים כושר חיסכון אמיתי.

לא באמצעות הצהרה שנתחיל לחסוך “מהחודש הבא”, אלא באמצעות סכום שנכנס למערכת ונשאר בה.

שלב 7: רק עכשיו בוחרים איפה לחסוך ולהשקיע

בשלב הזה המשפחה כבר יודעת:

• למה הכסף מיועד.
• מתי הוא יידרש.
• כמה כסף כבר קיים.
• כמה אפשר להפקיד בכל חודש.
• עד כמה הכסף צריך להיות נזיל.
• איזו תנודתיות המשפחה יכולה לשאת.
• כמה מורכבות היא מוכנה לנהל.

עכשיו אפשר להשוות בין פיקדון, קרן כספית, קופת גמל להשקעה, תיק השקעות ואפשרויות אחרות.

לא לפי פרסומת, לא לפי המוצר שחבר בחר, לא לפי התשואה של השנה האחרונה.

ההשוואה צריכה להתבסס על כמה שאלות.

מתי אפשר למשוך את הכסף?

צריך לבדוק האם הכסף נזיל, האם קיימות תחנות יציאה ומה קורה במשיכה מוקדמת.

בפיקדונות, לדוגמה, יכולים להיות הבדלים בתנאי המשיכה, בסוג הריבית ובתקופת ההפקדה. בנק ישראל מפעיל כלי להשוואת ריביות על פיקדונות וממליץ לבדוק גם את התנאים הנלווים ולא רק את שיעור הריבית המוצג.

מהי רמת הסיכון?

צריך להבין:

• האם ערך הכסף יכול לרדת?
• מה עלול לגרום לירידה?
• כמה זמן ירידה יכולה להימשך?
• האם המשפחה מסוגלת להישאר בתוכנית?
• האם מועד המטרה מאפשר להמתין להתאוששות?

מהן העלויות?

בודקים:

• דמי ניהול.
• עמלות קנייה ומכירה.
• עלויות חשבון.
• עמלות המרה.
• עלויות ייעוץ או ניהול.
• עלויות שאינן מוצגות בכותרת הפרסומית.

עלות נמוכה אינה הופכת מוצר לא מתאים למוצר מתאים, אבל כאשר משווים מוצרים דומים, העלויות יכולות להשפיע על התוצאה לאורך זמן.

מהן השלכות המס?

חשוב להבין:

• מתי נוצר אירוע מס.
• כיצד מחושב המס.
• האם מעבר בין מסלולים כרוך במימוש.
• האם קיימות תקרות הפקדה.
• האם למוצר יש יתרון מס שרלוונטי למטרה.

אין צורך להפוך למומחי מס, אבל לא נכון לבחור מוצר בלי להבין את כללי המשחק הבסיסיים.

האם הכסף מפוזר?

פיזור אינו מבטל סיכון, אבל הוא מפחית תלות בנכס, בחברה, בענף או בשוק יחיד.

השאלה אינה רק כמה מוצרים יש למשפחה. אפשר להחזיק כמה מוצרים שכולם מושקעים כמעט באותו הדבר.

צריך לבדוק מה נמצא בתוך המוצרים, ולא רק כמה שמות מופיעים באפליקציה.

למשל, אם כל מוצרי ההשקעה שנבחרו צמודים לדולר, והדולר יורד, אז כל תיק ההשקעה מפסיד. זה תיק השקעות שתלוי בשער הדולר, כולו. אין בו את הפיזור הראוי.

האם שני בני הזוג מבינים את המוצר?

המוצר המתאים ביותר על הנייר אינו בהכרח המוצר המתאים ביותר למשפחה.

לפני שמפקידים כסף, שני בני הזוג צריכים לדעת לפחות:

• איפה הכסף נמצא.
• מה מטרתו.
• מי מנהל אותו.
• מהן העלויות.
• מהי רמת הסיכון.
• כיצד מושכים אותו.
• למי פונים בעת הצורך.

מורכבות פיננסית אינה הישג בפני עצמו.

מערכת פשוטה, מובנת וניתנת לניהול יכולה להיות טובה יותר מאוסף מוצרים מתוחכמים שאיש בבית אינו רואה כתמונה אחת.

שלב 8: הופכים את ההחלטה לפעולה קבועה

לאחר שנקבעו המטרה, הסכום והמוצר, כדאי להפוך את ההפקדה לפעולה קבועה.

במקרים רבים נכון לקבוע שהכסף יעבור סמוך לכניסת ההכנסה, ולא להמתין לראות מה יישאר בסוף החודש.

עם זאת, הוראת קבע אינה סוף התהליך.

אחת לכמה חודשים, ובכל שינוי משמעותי בחיי המשפחה, כדאי לבדוק:

• האם המטרה עדיין רלוונטית?
• האם סכום ההפקדה מתאים להכנסה?
• האם טווח הזמן השתנה?
• האם רמת הסיכון עדיין מתאימה?
• האם שני בני הזוג מבינים את התמונה?

על בניית מנגנון חיסכון ארוך טווח, אוטומציה ומשמעת לאורך שנים הרחבתי במאמר “חיסכון ארוך טווח בעידן הדיגיטלי: משמעת, מבנה ותהליך”.

כאן די לזכור:

המערכת יכולה להעביר את הכסף. המשפחה צריכה להחליט לאן ולשם מה.

דוגמה: משפחה שחוסכת לשלוש מטרות

נניח שמשפחה מצליחה לייצר עודף יציב של 3,000 שקל בחודש.

יש לה שלוש מטרות:

• קרן חירום.
• החלפת רכב בעוד ארבע שנים.
• חיסכון לילדים לטווח ארוך.

הטעות תהיה לחפש מיד מוצר אחד ולהפקיד בו את כל הסכום.

במקום זאת אפשר לעבוד בשלבים.

בשלב הראשון

רוב הכסף מופנה לקרן החירום. סכום קטן יותר מופנה לחיסכון ארוך הטווח, כדי להתחיל לבנות הרגל ולהימנע מדחייה אינסופית.

לאחר שנבנתה כרית בסיסית

חלק מההפקדה עובר למטרת הרכב, וחלק ממשיך לקרן החירום ולילדים.

לאחר השלמת קרן החירום

כל הסכום שהופקד אליה מתפנה למטרות האחרות.

לאחר החלפת הרכב

ההפקדה שהתפנתה אינה נבלעת אוטומטית ברמת החיים. היא מופנית למטרה הבאה.

המשפחה אינה צריכה למצוא בכל פעם כסף חדש.

היא משתמשת באותו כושר חיסכון ומעבירה אותו ממטרה שהושלמה למטרה הבאה.

זו המשמעות של ניהול חיסכון: לא אוסף מקרי של הוראות קבע, אלא סדר עדיפויות שמתעדכן עם החיים.

חמש טעויות נפוצות בתחילת הדרך

1. להתחיל מהמוצר

כאשר לא הוגדרו המטרה, הזמן והסיכון, אי אפשר לדעת אם המוצר מתאים.

2. לחסוך בזמן שהמינוס ממשיך לגדול

כך נוצרת תחושה של התקדמות בלי שיפור אמיתי במצב המשפחתי.

3. להשקיע את קרן החירום כאילו היא כסף לעוד עשרים שנה

קרן חירום צריכה למלא את תפקידה דווקא כאשר הכסף נדרש בהתראה קצרה.

4. לערבב את כל המטרות

כאשר כל הכסף נמצא במקום אחד, קשה להבין מה מותר להוציא ומה חייב להישאר לעתיד.

5. לרדוף אחרי התשואה האחרונה

המוצר שהוביל בשנה האחרונה אינו בהכרח מתאים למטרה, לטווח הזמן או ליכולת המשפחה לשאת ירידות.

מתי כדאי להיעזר באיש מקצוע?

כדאי לשקול עזרה מקצועית כאשר:

• קיימים כמה חובות במקביל.
• יש סכום משמעותי שאינכם יודעים כיצד לחלק.
• המטרות המשפחתיות מתחרות זו בזו.
• בני הזוג אינם מסכימים על סדר העדיפויות או רמת הסיכון.
• צריך לחבר בין השקעות, פנסיה, מיסוי, ביטוחים ודיור.
• המוצרים הקיימים אינם מובנים.
• נדרשת המלצה אישית לגבי השקעות.

כאשר מקבלים המלצה אישית לגבי ניירות ערך או נכסים פיננסיים, חשוב לבדוק מי נותן אותה, מהו הרישיון שלו ומהי זיקתו למוצר. רשות ניירות ערך מתייחסת לייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות כשירותים מקצועיים שעל בעלי הרישיון חלות לגביהם חובות מתאימות.

לסיכום: קודם בונים את הסדר, אחר כך בוחרים את ההשקעה

כדי להתחיל לחסוך ולהשקיע לא צריך לדעת מראש הכול על שוק ההון.

צריך לעשות את הדברים בסדר:

• ליצור עודף חודשי אמיתי.
• לטפל בחובות יקרים ומתגלגלים.
• לבנות קרן חירום.
• להגדיר מטרות וסכומים.
• להתאים את הסיכון לטווח הזמן.
• לקבוע הפקדה שאפשר להתמיד בה.
• להשוות מוצרים לפי התפקיד שלהם.
• להפוך את ההחלטה לפעולה קבועה.
• לבדוק את התוכנית כאשר החיים משתנים.

העולם הדיגיטלי הפך את הביצוע לקל מאי־פעם. אפשר לפתוח חשבון מהטלפון, להעביר כסף בלחיצה ולראות את כל הנתונים על מסך אחד.

אבל קלות הביצוע אינה מבטיחה שההחלטה נכונה.

המאמר הזה נותן את מפת הדרך להתחלה. הוא עונה על השאלה מה עושים קודם, אבל הוא אינו יכול להכניס למאמר אחד את כל ההחלטות הכלכליות של המשפחה.

מי שרוצה לעבור מתשובה נקודתית לשיטה מלאה ימצא בספר “כלכלת המשפחה למקצוענים” את החיבור בין תזרים, חובות, חיסכון, השקעות, ביטוחים, פנסיה, דיור והיעדים המשפחתיים — ואת כלי העבודה לבניית התמונה השלמה.

הבהרה: המאמר מציג מידע ועקרונות כלליים ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או המלצה אישית לרכישת מוצר פיננסי.