מהפכת הבנקאות הפתוחה (Open Banking) והכוח שעבר לצרכן

אחד השינויים המרתקים בישראל בשנים האחרונות הוא כניסת רפורמת הבנקאות הפתוחה. בקצרה, הרגולטור קבע שהמידע הפיננסי שלכם שייך לכם, ולא לבנק.

בעבר, הבנק "החזיק" את ההיסטוריה שלכם כבן ערובה. היה קשה לעבור בנק כי הייתם מאבדים את הוותק ואת המידע. היום, אתם יכולים לתת הרשאה לאפליקציות צד שלישי (פינטק) "לקרוא" את הנתונים שלכם ולהציע לכם הצעות מתחרות.

למה זה משנה את כללי המשחק?

השוואת עלויות בזמן אמת: אפליקציות חיצוניות יכולות לנתח כמה עמלות שילמתם ולהציע בנק זול יותר בלחיצת כפתור.

ריכוז מידע: אם יש לכם חשבונות בשני בנקים וכרטיסי אשראי חוץ־בנקאיים, בעבר הייתם צריכים אקסל ידני כדי לראות תמונה מלאה. היום, הבנקאות הפתוחה מאפשרת לראות את סך הנכסים וההתחייבויות במקום אחד.

ייעוץ אובייקטיבי: מכיוון שהמידע זמין, צומחים שירותי ייעוץ דיגיטליים שאינם תלויים בבנק ומסוגלים לתת המלצות אמיתיות.

המשמעות בפועל היא מעבר ממערכת סגורה, שבה הבנק שולט במידע, למערכת פתוחה ותחרותית יותר, שבה לצרכן יש הרבה יותר כוח.

השינוי הרגולטורי בישראל – חוק הבנקאות הפתוחה

בעבר, הנתונים שלנו היו מוחזקים אצל החברות הפיננסיות (בנקים, חברות אשראי, חברות ביטוח, קרנות פנסיה) ולא היתה לנו, הלקוחות, יכולת לראות תמונה כוללת של המערכת הכספית שלנו. אם החזקנו חשבון בבנק דיסקונט, למשל, וחשבון נוסף בבנק הפועלים – לא היה קשר בין החשבונות, לא יכולנו לראות תמונה שתכלול את שתי המערכות. וכך גם אם החזקנו כספי פנסיה בכמה חברות, ביטוחים וכד'

כמובן, כשכל הנתונים מבוזרים אי אפשר להשוות נתונים ולקחת החלטות מושכלות.

בשנת 2012 רשות שוק ההון ומשרד האוצר הקימו את ה"מסלקה הפנסיונית", ומאז, בלחיצת כפתור, אנחנו יכולים לקבל את כל חשבונות הפנסיה שלנו מכל החברות. יכולים להשוות, לנהל, לקחת החלטות.
בהמשך, ועל פי אותו העיקרון גם הוקמו "הר הכסף" (לאיתור חשבונות פעילים וכספים אבודים), הר הביטוח (לנתוני כל הביטוחים שלנו), גמל נט להשוואת ביצועי קופות הגמל, ועוד…

בשנת 2016 בנק ישראל הציב לו מטרה: לפתוח את כל מערכת הבנקאות וחברות האשראי לשחקנים חיצוניים. הייתי שותף לחלק מהדיונים של הבנק, ואני יכול לומר שנעשתה בבנק ישראל עבודה רחבת היקף כדי להניח חוק שיתאים לעשרות שנים קדימה. מים רבים עברו בירדן, ובשנת 2021 נכנס החוק לתוקף, בשמו הרשמי חוק שירות מידע פיננסי התשפ"ב-2021.

החוק מחייב בנקים וחברות אשראי לאפשר לחברות הי טק שפיתחו מערכות פיננסיות (חברות פינטק) גישה לתוך מסדי הנתונים של הבנקים וחברות האשראי, כדי שהם יוכלו לתת ללקוחות שירותי מידע מתוחכמים, יכולת לבצע השוואות וגם לבצע פעולות פיננסיות. כל זאת, כמובן, בכפוף להסכמת הלקוח.

זוהי נקודת מפנה היסטורית: הבנק כבר איננו שער הכניסה היחיד לעולם הפיננסי.

הופעתם של בנקים דיגיטליים חדשים

בשנים האחרונות הוקמו שני בנקים דיגיטליים חדשים: בנק וואן זירו (ONE ZERO) החל את פעילותו בשנת 2022, ובנק אש (ESH) קיבל רישיון הפעלה בשנת 2022, והחל בפעילות מצומצמת בשנת 2023. כיום כל בנק דיגיטלי כזה מביא איתו בשורה של שקיפות ותחרות.

האישור לפעילותם של הבנקים הדיגיטליים תאם את תפיסת הרגולציה בישראל, לפתוח את מערכת הבנקאות לתחרות, להסיר חסמים תפעוליים ורגולטוריים, להכניס שחקנים חדשים לשוק, ולייצר תחרות במערכת ששנים רבות סבלה מריכוזיות ומאי תחרות מובנית.

מאותו רגע ואילך, השאלה כבר איננה רק "באיזה בנק אני נמצא", אלא באיזו מערכת פיננסית אני בוחר לפעול.