הערך “PSD2” הוא חלק ממילון המושגים של esh.co.il, שנועד לבנות תשתית ברורה להבנת הבנקאות הדיגיטלית והטכנולוגיות שמשנות את הדרך שבה משפחות מנהלות כסף.
מי שמבין מה זה PSD2, מבין את אחת מנקודות המפנה החשובות בעולם הכסף החדש: כיצד חשבון הבנק הפך ממערכת סגורה לתשתית שאליה יכולים להתחבר שירותים נוספים, מדוע חברות פינטק מסוגלות לקבל מידע פיננסי בהסכמת הלקוח, ואיך נולדה הבנקאות הפתוחה כפי שאנחנו מכירים אותה היום.
PSD2 שינה את כללי המשחק בין הבנקים, חברות הטכנולוגיה והלקוחות.
עד להופעתו, הבנק לא רק החזיק את הכסף שלנו. הוא החזיק גם את שער הכניסה למידע, לתשלומים ולשירותים שנבנו סביב החשבון. PSD2 לא הוציא את הכסף מהבנק, אבל הוא התחיל לפרק את הבלעדיות שהייתה לבנק על הדרך שבה אנחנו ניגשים אליו.
זה ההסבר על PSD2 שחשוב למשפחה להבין: לא עוד חוק אירופי רחוק, אלא אחד היסודות שעליהם נבנה עולם שבו הכסף שלנו יכול לעבור, להיבדק ולהיות מנוהל באמצעות מערכות רבות – ולא רק באמצעות האפליקציה של הבנק.
מה זה PSD2?
PSD2 הם ראשי התיבות של Payment Services Directive 2 – הדירקטיבה האירופית השנייה לשירותי תשלום.
היא התקבלה באיחוד האירופי בשנת 2015, ומדינות האיחוד נדרשו להחיל את הוראותיה בדין המקומי החל מינואר 2018. מטרתה הייתה לעדכן את שוק התשלומים למציאות שבה אנשים קונים באינטרנט, משתמשים בטלפונים ניידים, מנהלים חשבונות מרחוק ומקבלים שירותים פיננסיים מחברות שאינן בהכרח בנקים.
כדאי להתעכב לרגע על המילה “דירקטיבה” (הוראה, הנחייה, קו מנחה)
דירקטיבה אירופית אינה חוק ישראלי, וגם אינה תקנה אחת שמוחלת באופן זהה בכל מדינות אירופה. היא קובעת יעדים, זכויות וחובות שמדינות האיחוד צריכות לתרגם לחקיקה המקומית שלהן.
PSD2 עוסקת בעולם רחב של שירותי תשלום, הגנת צרכנים, אבטחת עסקאות, רישוי נותני שירות ותחרות. הבנקאות הפתוחה היא אחת התוצאות החשובות שלה – אבל היא אינה כל הסיפור.
מה השתנה בעקבות PSD2?
השינוי הגדול היה מעבר מעולם שבו רק הבנק יכול לפעול סביב החשבון, לעולם שבו גם גופים מורשים אחרים יכולים לספק שירותים המבוססים עליו.
לפני PSD2, חשבון הבנק היה דומה למסעדה שבה אותו בעל עסק מחזיק במטבח, בתפריט, בקופה, במערכת ההזמנות וברשימת הלקוחות. גם כאשר קמה חברה עם רעיון טוב יותר להזמנות או להשוואת מחירים, היא לא יכלה להתחבר למסעדה בלי לקבל את רשות בעל הבית.
PSD2 לא לקחה מהבנק את המטבח ולא העבירה את הכסף לחברות טכנולוגיה. היא קבעה שבתנאים מסוימים, בהסכמת הלקוח ותחת פיקוח, הבנק צריך לאפשר לשירותים חיצוניים להתחבר אל החשבון.
הלקוח נשאר בעל החשבון. הבנק נשאר הגוף שמנהל אותו. אבל השירות שמציג את המידע, מנתח אותו או מסייע בביצוע תשלום אינו חייב להיות הבנק עצמו.
זוהי תחילתו של פירוק השירות הבנקאי לחלקים.
שלושת השינויים המרכזיים של PSD2
1. פתיחת המידע לגופים מורשים
PSD2 הכירה בשירות הנקרא Account Information Service, או בקיצור AISP.
נותן שירות כזה יכול, לאחר שהלקוח העניק לו הסכמה מפורשת, לקבל מידע מחשבון תשלום ולהציג אותו בדרך חדשה.
הוא יכול, למשל, לרכז מידע מכמה חשבונות, למיין הוצאות, לזהות חיובים חוזרים או להציג תמונת מצב פיננסית רחבה יותר מזו שמופיעה בכל בנק בנפרד.
הכסף אינו עובר אליו. הוא מקבל גישה מוגדרת למידע.
2. אפשרות ליזום תשלום
השירות השני נקרא Payment Initiation Service, או PISP.
במקרה הזה, גוף חיצוני מורשה יכול לסייע ללקוח ליזום תשלום מחשבון הבנק. הוא אינו צריך להפוך לבנק ואינו מקבל בעלות על החשבון. הוא משמש שכבה שמקשרת בין רצון הלקוח לבצע תשלום לבין הבנק שמנהל את הכסף.
כך נוצרת אפשרות למסלולי תשלום שאינם תלויים בהכרח בכרטיס אשראי.
בשני סוגי השירותים, הגישה אמורה להינתן רק על בסיס הסכמה מפורשת של הלקוח.
3. אימות חזק יותר של הלקוח
PSD2 לא עסקה רק בפתיחת מערכות. היא גם חיזקה את דרישות האבטחה.
אחד המושגים המרכזיים שנכנסו בעקבותיה הוא Strong Customer Authentication, או SCA – אימות לקוח מוגבר.
הרעיון פשוט: בעסקאות מסוימות לא מספיק להציג פרט אחד, כמו סיסמה או מספר כרטיס. המערכת צריכה לבדוק את זהות המשתמש באמצעות שילוב של לפחות שני גורמים מסוגים שונים:
משהו שאנחנו יודעים, כמו סיסמה; משהו שנמצא ברשותנו, כמו הטלפון; או משהו שמאפיין אותנו, כמו טביעת אצבע או זיהוי פנים.
דרישות האימות המוגבר נכנסו לתוקף באירופה בספטמבר 2019, כחלק מהמאמץ להפוך תשלומים מקוונים לבטוחים יותר ולהקשות על הונאות.
איך PSD2 עובד מאחורי הקלעים?
נניח שמשפחה מנהלת חשבון אחד בבנק שבו נכנסת המשכורת, חשבון נוסף המשמש לפעילות עסקית וכרטיס אשראי חוץ־בנקאי.
כדי להבין את מצבה, היא צריכה לעבור בין כמה אפליקציות, להוריד דוחות ולנסות לחבר את הנתונים בעצמה.
במערכת המבוססת על עקרונות PSD2, המשפחה יכולה לתת לשירות פיננסי מורשה הרשאה לקבל מידע מהחשבונות הרלוונטיים ולהציג אותו במקום אחד.
מאחורי הקלעים פועל בדרך כלל API – ממשק שמאפשר למערכות מחשב להעביר מידע זו לזו לפי כללים מוסכמים.
אפשר לחשוב על API כמו על חלון שירות מאובטח בבנק. היישום החיצוני אינו מסתובב במסדרונות הבנק ואינו מקבל גישה לכל המערכות. הוא פונה לחלון מוגדר, מזדהה, מציג את ההרשאה שקיבל ומבקש רק את המידע או הפעולה המותרים לו.
זהו הבדל חשוב.
המטרה של PSD2 אינה למסור את מפתחות הבנק לחברות טכנולוגיה. המטרה היא להחליף חיבורים מאולתרים ולא בטוחים בגישה מוסדרת, מפוקחת ומוגבלת.
למה PSD2 נוצר דווקא אז?
הדירקטיבה הראשונה לשירותי תשלום, PSD1, התקבלה בשנת 2007. היא סייעה ליצור מסגרת משותפת לשירותי תשלום באירופה, אבל היא נכתבה לפני שהטלפון החכם הפך למרכז החיים הפיננסיים שלנו.
בתוך שנים אחדות השתנתה המציאות:
המסחר המקוון גדל, שירותים פיננסיים עברו לאפליקציות, חברות פינטק החלו להתחרות בחלקים מהשירות הבנקאי וגורמים חדשים מצאו דרכים לספק שירותים סביב חשבון הבנק.
חלק מהשירותים החדשים פעלו לפני שהייתה מסגרת רגולטורית ברורה שהגדירה מי רשאי לפעול, מה אחריותו, כיצד עליו להגן על המידע ואיך הבנק צריך להתייחס אליו.
PSD2 נולדה מתוך הפער הזה. היא ניסתה להכניס סדר לעולם שכבר התחיל להשתנות: לאסור על הבנקים להתעלם מהשחקנים החדשים, אך גם לאפשר רק לגופים מורשים ומפוקחים לפעול בתוך המערכת.
איפה אנחנו פוגשים את PSD2 בחיי היום־יום?
רוב האנשים אינם רואים את המילים PSD2 על מסך הטלפון. הם פוגשים את התוצאות שלה.
ריכוז חשבונות באפליקציה אחת
שירות פיננסי יכול להציג מידע מכמה חשבונות או מקורות, במקום שהלקוח יצטרך להיכנס לכל מערכת בנפרד.
ניתוח אוטומטי של הוצאות
מערכת חיצונית יכולה למיין חיובים, לזהות דפוסים ולסמן שינויים בהתנהלות.
תשלום ישירות מחשבון הבנק
במקרים מסוימים ניתן להתחיל תשלום באמצעות שירות חיצוני, בלי שהשירות עצמו יחזיק בכסף ובלי שכרטיס אשראי יהיה בהכרח התחנה המרכזית בדרך.
אישור נוסף בקניות באינטרנט
בקשה לאשר עסקה באפליקציה, להקליד קוד חד־פעמי או להשתמש בזיהוי ביומטרי משקפת את המעבר לאימות חזק יותר.
שירותי השוואה מותאמים אישית
במקום להשוות מוצרים לפי מחירון כללי, שירות יכול – בכפוף להרשאה – לבחון את הפעילות בפועל ולהציע חלופות המתאימות לדפוסי השימוש של הלקוח.
ניהול הרשאות דיגיטלי
הלקוח יכול להחליט מי יקבל גישה, לאיזה מידע, לאיזו מטרה ולמשך כמה זמן. במערכת טובה הוא יכול גם לראות את ההרשאות ולבטל אותן.
PSD2 וכלכלת המשפחה
כאן חשוב לעצור ולא להתבלבל בין נגישות למידע לבין ניהול כסף.
PSD2 יכולה לעזור למשפחה לראות יותר. היא אינה מבטיחה שהמשפחה תבין יותר.
אפליקציה יכולה לזהות שהוצאות המזון גדלו. היא אינה יודעת בהכרח אם מדובר בבזבוז, בשינוי במספר הנפשות בבית, בעליית מחירים או בהחלטה משפחתית מודעת.
מערכת יכולה להראות שיש כסף בפיקדון ובמקביל הלוואה בחשבון אחר. היא אינה מכירה בהכרח את הצורך של המשפחה בנזילות, את רמת הסיכון שמתאימה לה ואת היעדים שלה לשנים הקרובות.
וזה אולי השינוי העמוק ביותר ש־PSD2 מביאה לכלכלת המשפחה:
בעולם הישן, אחת הבעיות הייתה שהמידע היה סגור. בעולם החדש, המידע נעשה זמין – אבל האחריות להבין אותו נשארת אצלנו.
ככל שיותר שירותים מתחברים לכסף שלנו, המשפחה צריכה לנהל לא רק תקציב וחשבון בנק. היא צריכה לנהל גם הרשאות, אפליקציות, ספקים, התראות והמלצות.
יותר אפשרויות אינן בהכרח יותר שליטה.
שליטה נוצרת כאשר המשפחה יודעת איזה מידע חשוב לה, מי רשאי להשתמש בו, אילו החלטות היא מוכנה להעביר לאוטומציה ואילו החלטות חייבות להישאר בידיה.
מה ההבדל בין PSD2 לבנקאות פתוחה?
המושגים קשורים, אבל אינם זהים.
PSD2 היא מסגרת רגולטורית רחבה לשירותי תשלום באיחוד האירופי. היא עוסקת בין היתר ברישוי, אבטחה, זכויות צרכנים, תחרות, גישה למידע וייזום תשלומים.
בנקאות פתוחה היא מודל שבו לקוחות יכולים לאפשר לגופים מורשים לגשת למידע הבנקאי שלהם או לספק שירותים סביב החשבון.
PSD2 הייתה אחד הכוחות המרכזיים שהפכו את הבנקאות הפתוחה ממיזם טכנולוגי נקודתי לתשתית מוסדרת ורחבת היקף. הנציבות האירופית עצמה מתארת את PSD2 כבסיס שעליו התפתחה הגישה הפתוחה לנתוני חשבונות תשלום.
במילים פשוטות: בנקאות פתוחה היא הרעיון. PSD2 היא חלק מרכזי מספר החוקים שאפשר לרעיון הזה לפעול.
האם PSD2 חל בישראל?
לא. PSD2 היא דירקטיבה אירופית ואינה חוק ישראלי.
עם זאת, היא השפיעה באופן משמעותי על הדרך שבה נבנתה תשתית הבנקאות הפתוחה בישראל. בנק ישראל התייחס לרגולציה האירופית ולתקנים שהתפתחו סביבה בעת גיבוש הסטנדרט הישראלי.
בישראל, המסגרת אינה נשענת על חוק אחד בשם “PSD2”. היא נבנתה מכמה שכבות, ובהן חוק שירות מידע פיננסי, שנחקק בשנת 2021 ונכנס לתוקף ביוני 2022, הוראות בנק ישראל והתקן הישראלי לבנקאות פתוחה. בהמשך נוסף חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום משנת 2023, שנועד להסדיר גם פעילות של גופים חוץ־בנקאיים ושירותי ייזום תשלום.
לכן, כאשר ישראלי משתמש בשירות של בנקאות פתוחה, הוא אינו “משתמש ב־PSD2” במובן המשפטי. הוא משתמש במערכת ישראלית שהתפתחה מתוך אותו שינוי עולמי: מעבר משליטה בלעדית של הבנק למתן גישה מבוקרת למידע ולפעולות פיננסית.
הסיכונים: פתיחת הבנק אינה פתירת כל הבעיות
PSD2 נועדה להגביר אבטחה ותחרות, אבל כל פתיחה של מערכת יוצרת גם אחריות חדשה.
ככל שיותר שירותים מקבלים גישה למידע הפיננסי שלנו, כך חשוב יותר לבדוק:
האם הגוף מורשה ומפוקח; איזה מידע הוא מקבל; מה הוא עושה במידע; כמה זמן ההרשאה בתוקף; האם אפשר לבטל אותה בקלות; והאם השירות באמת משרת צורך משפחתי — או רק מוסיף עוד אפליקציה ועוד שכבה של עומס.
לפני שנותנים לאפליקציה גישה לחשבון, כדאי להבין איך בוחנים פתרון פיננסי דיגיטלי לפני אימוץ, כי גם שירות שפועל כחוק אינו בהכרח שירות שהמשפחה זקוקה לו.
העולם הדיגיטלי הופך את החיבור לקל. הוא אינו פוטר אותנו מלשאול אם החיבור מועיל.
העתיד: מ־PSD2 ל־Open Finance ולסוכני AI
PSD2 פתחה בעיקר מידע ושירותים הקשורים לחשבונות תשלום. השלב הבא הוא Open Finance — עולם שבו ניתן יהיה לשתף, תחת כללים והרשאות, מידע ממגוון רחב יותר של שירותים פיננסיים: השקעות, פנסיה, ביטוח, אשראי ומוצרים נוספים.
כאשר המידע הזה יתחבר למערכות בינה מלאכותית, השירות הפיננסי לא יסתפק בהצגת העבר.
סוכן AI פיננסי יוכל לזהות שבעוד שלושה שבועות צפוי קושי תזרימי, להתריע על עלייה בהחזר הלוואה, לאתר מנוי שנשכח, להשוות חלופות ולהציע סדר פעולות.
אבל גם כאן, התשתית אינה ההחלטה.
מערכת שיודעת לקרוא את כל הנתונים שלנו יכולה להיות כלי ניהולי חזק. היא יכולה גם להפוך למערכת שמכירה את החולשות, ההרגלים והלחצים שלנו טוב יותר מאיתנו.
לכן העתיד של PSD2 בעולם הדיגיטלי אינו רק עתיד של מידע פתוח. הוא עתיד של מאבק על השאלה מי משתמש במידע, עבור מי, ולשם איזו מטרה.
ומה קורה עם PSD3?
PSD2 אינה התחנה האחרונה.
האיחוד האירופי מקדם מסגרת חדשה הכוללת את PSD3 ותקנת שירותי תשלום חדשה המכונה PSR. בנובמבר 2025 הושג הסכם פוליטי זמני בין מועצת האיחוד האירופי לפרלמנט, ובמאי 2026 אישרה ועדת הכלכלה של הפרלמנט את הנוסח שהוסכם במשא ומתן.
נכון ליולי 2026, הליך החקיקה עדיין לא הושלם במלואו והמסגרת החדשה טרם החליפה בפועל את PSD2. הכיוון, עם זאת, כבר ברור: חיזוק ההגנה מפני הונאות, שיפור זכויות הצרכן, שקיפות רבה יותר וכללים אחידים יותר לשוק התשלומים ולבנקאות הפתוחה.
למה חשוב להבין מה זה PSD2?
כי PSD2 מלמד אותנו משהו עמוק על עולם הכסף החדש.
הבנק כבר אינו בהכרח המקום היחיד שבו אנחנו רואים את הכסף, מקבלים שירות או מבצעים פעולה. הוא הופך בהדרגה לתשתית שעליה נבנות שכבות נוספות של מידע, תשלומים, ניתוחים והמלצות.
זה עשוי להוזיל שירותים, לשפר תחרות ולאפשר למשפחה לקבל תמונה טובה יותר.
אבל הכוח החדש מגיע עם אחריות חדשה.
בעולם סגור, הלקוח היה תלוי בבנק. בעולם פתוח, הלקוח צריך לדעת לבחור בין מערכות, לבדוק הרשאות, להבין אינטרסים ולהחליט למי הוא נותן גישה לחיים הפיננסיים שלו.
PSD2 לא נועד ללמד אותנו כיצד לבנות תקציב משפחתי. הוא עשה משהו שקודם לכך: הוא התחיל לפתוח את הצינורות שדרכם המידע והכסף עוברים.
וכשהצינורות פתוחים, המשפחה חייבת לדעת מי מחובר אליהם.
שאלות נפוצות על PSD2
מה זה PSD2 במשפט אחד?
PSD2 היא דירקטיבה אירופית שהסדירה את שוק שירותי התשלום, חיזקה את אבטחת העסקאות ואפשרה לגופים מורשים לספק שירותים המבוססים על חשבונות בנק, בהסכמת הלקוח.
האם PSD2 הוא חוק הבנקאות הפתוחה?
לא בדיוק. PSD2 רחבה יותר מבנקאות פתוחה. עם זאת, היא אחת המסגרות המרכזיות שאפשרו לבנקאות הפתוחה להתפתח באירופה.
האם גוף חיצוני מקבל את הסיסמה לחשבון הבנק?
בחיבור מוסדר הוא אינו אמור לקבל את סיסמת הבנק הרגילה. הגישה מתבצעת באמצעות תהליך הרשאה וממשק ייעודי, בהתאם לכללים ולהיקף ההסכמה של הלקוח.
מה ההבדל בין AISP ל־PISP?
AISP הוא שירות שמקבל גישה למידע מחשבון תשלום ומציג או מנתח אותו. PISP הוא שירות המסייע ללקוח ליזום תשלום מחשבון הבנק.
האם PSD2 מבטל את כרטיסי האשראי?
לא. הוא אינו מבטל כרטיסים, אלא מאפשר לפתח לצדם שירותים ונתיבי תשלום נוספים.
האם PSD2 מבטיח שהמידע יהיה מוגן?
הוא מציב דרישות של אבטחה, אימות, רישוי והסכמה. עם זאת, אין מערכת דיגיטלית חסרת סיכון, ולכן חשוב לבדוק הרשאות וגופים מורשים.
האם PSD2 חל על חשבונות של ישראלים?
לא באופן ישיר. בישראל קיימת חקיקה מקומית לבנקאות פתוחה, אשר הושפעה מההתפתחויות והתקנים בעולם, ובהם PSD2.
מה ההבדל בין PSD2 ל־PSD3?
PSD3 היא חלק מהדור הבא של כללי התשלומים באיחוד האירופי. היא נועדה לעדכן ולחזק את המסגרת הקיימת, אך נכון ליולי 2026 עדיין לא החליפה בפועל את PSD2.
